דלג לתוכן

הכל פוליטי?

כיצד ממשלים ברחבי העולם משתנים בעקבות השימוש בענן

עמוד ראשי » בלוג » מחשוב ענן » הכל פוליטי?

העולם נמצא בנקודת שינוי פרדיגמה אמיתי בהתפתחות המחשוב

למרות התפשטותו של נגיף הקורונה וההפסדים המשמעותיים שנגרמו לכלכלות ברחבי העולם,
הענן לא רק שאינו מפחית בפעילות אלא אף מראה שיעורי צמיחה משמעותיים.
עמוק אל תוך משבר ה- COVID-19 הבין לאומי,
השוק העולמי של הענן בממשלות מוערך בלא פחות מ-19.3 מיליארד דולר נכון לשנת 2020
וצפוי לגדול ב-12.7% בשבע השנים הבאות.

יושבים על הענן, רגל פה, רגל שם

מפחיד אבל יעיל יותר. מבוזר אבל מהיר יותר.
מסוכן מבחינה בטחונית, אבל הרבה יותר בטוח לכלל האוכלוסייה.
הכירו אותו – הענן בצורתו הממסדית. אחרי שנים של דשדוש מאחור
וסירוב לעמוד בקצב של העולם כולו, גם מוסדות הממשל הישראליים משלבים
את הענן בפעילות היומיומית שלהם והם עושים זאת בהנגשה מדהימה מתמיד.
גם אם יש שיחלקו על תפקוד הממשלה בתחומים אחרים, בדיגיטל היא עושה זאת ובגדול.

פתוח אבל בטוח – A whole new world

באוגוסט דאשתקד פרסם משרד האוצר מכרז לחיפוש זכיינית
שתנהל את פרויקט מחשוב הענן הממשלתי.
לא מדובר בעניין של מה בכך: דרישות מחמירות, סיווגים ביטחוניים
ותפיסות שמרניות כמו שרק ישראלים מכירים – כל אלו הופכים את המשימה למאתגרת פי כמה.

הכירו את נימבוס

השקעה של חצי מיליארד דולר בחוות שרתים,
איחוד כל פעולות המחשוב תחת ספקית טכנולוגיה אחת –
ישראל יצאה בינואר 2020 עם פרויקט נימבוס
וביוני האחרון כבר התקיימו הצעדים האחרונים לפני היציאה לדרך.
אמנם, הממשלה מנועה מפרסום החברות שניגשו למכרז
אבל כבר במקביל להליך המרכזי שתי חברות ענק גלובליות,
הן Oracle  ו- Microsoft בונות אזור מקומי לענן בישראל כך שסביר שאוטוטו
יתחילו צעדים מסיביים יותר בהשתתת אבני היסוד למיגרציה של המערכות השונות לענן.

תפיסת עולם חדשה

מחשוב הענן משנה לא רק את אופן ניהול הדיגיטל,
אלא לא פחות מאשר את תפיסת העולם כולו,
לפחות בעולם המערבי.
תמסורת של קשרים במהירות האור משפיעה על קצב התפתחותן של חברות,
על מהירות השיווק של מוצרים, ניהול תאגידים ותקשורת בין לאומית.

העידן הפוסט מודרני מתמקד ביחסים בין גורמים ולא בגורמים עצמם.
זהו עידן בו טכנולוגיות מעצבות את הצורה שבה אנחנו חושבים,
חיים ומדברים זה עם זה –
כניסת הענן למוסדות הממשלה והארגונים הלאומיים הייתה רק עניין של זמן.
אמנם באיחור ובצורה לא אחידה, אבל גם הממשל בישראל מאמץ את טכנולוגיות הענן.

הענן מהלך אימים כבר במשך כמה שנים בשל החשש מדליפות מידע,
הטמעה לא מוצלחת וכשלים בתפקוד.
בהתחשב באופיו המפוזר של הענן, זה לא מפתיע.
ולמרות כל אלו, בינואר 2020 פרסמה הכנסת מסמך סקירה העוסק
ביעדי שילוב הענן במוסדות הממשלה השונים. היעדים שהגדירה הממשלה הינם:

  • שיפור השירותים הניתנים לציבור
  • ייעול התנהלות המשרדית
  • פיתוח כלים נוחים וזמינים למשתמשים השונים – עובדי הממשלה והציבור
  • הכנסת גמישות תפעולית
  • גידול בשימוש במשאבי מחשוב
  • סטנדרטיזציה של תשתיות וארכיטקטורת מחשב
  • צמצום השונות בין המשרדים השונים
  • הפחתת עלויות תפעול שוטף
  • מעבר למודל שירות מבוסס תפוקות
  • שיפור תהליכי עבודה
  • הצטרפות למדינות המובילות בעדכניות טכנולוגית בממשל

השפעות הענן

במדינות אחרות ברחבי העולם כבר החלו להטמיע את הענן
בפעילויות המוסדות השלטוניים כבר לפני מספר שנים והתוצאות?
לא מאחרות לבוא.
מחקרים רבים נערכו בתחום לבחינת ההשלכות של הענן על תפקוד המוסדות הממשלתיים.

על פי סקירה כוללת שבחנה את יישום ה-IT בתרחישים פונקציונליים שונים לרבות תחומי החינוך,
ארגונים פיננסיים, המגזר הציבורי, מדעי החיים וארגונים קטנים ובינוניים,
נראה כי מחשוב הענן שינה את תרחישי ה-IT באופן מעמיק ויסודי.
שילוב הענן בתחומי החיים השונים יביא, על פי התחזיות,
לגידול הולך ומתמיד בהשקעה בטכנולוגיות הענן הציבורי.

עם זאת, עדיין עומדת סוגיית הביטחון,
האמון והפרטיות עבור ארגונים בגדלים שונים המאמצים את טכנולוגיות הענן.
לפיכך, תקנות וחוקים חדשים מהווים חלק מסדר היום הפוליטי.

מעבר לעניין התקנות העומדות על הפרק,
אתגר נוסף העומד בפני ארגונים קטנים, בינוניים ובעיקר גדולים, הוא אתגר ההטמעה.
התאמת הענן לארגונים בענפים השונים, על פי רצונות, דרישות או חוקים קיימים –
יכולה להיות אתגר רציני ובהיעדר תהליך הטמעה מתוכנן היטב,
הארגון עלול להיפגע משמעותית ואפילו לפשוט את הרגל.

מה קורה במדינות אחרות?

ארצות הברית

בארצות הברית נעשו מאמצים כבר בשלבים מוקדמים ביותר
להעביר את ה-IT לענן ברחבי הממשל הפדרלי בארה”ב
לרבות שינויים אסטרטגיים מסיביים בתחום טכנולוגיות המידע הפדרליות.
הענן, כך לתפיסת המושל, יעשה לממשל את מה שהאינטרנט עשה בשנות ה-90.

הענן הוטמע במחלקות הבאות:

  • מינהל השירותים הכללי
  • נאס”א
  • המחלקה לשירותי בריאות
  • משרד הפנים
  • לשכת מפקד האוכלוסין
  • הבית הלבן

בריטניה

בבריטניה הוקם “ענן ה-G“,
הוא רשת מחשוב ענן המשרתת את כל משרדי הממשלה על פי עדיפות אסטרטגית.
דו”ח אודות התפתחות הדיגיטציה בבריטניה קורא להפיץ את הטכנולוגיות בכל רחבי המדינה.
כדי לתמוך במאמצים אלו, שירותי ה-IT בבריטניה מעניקים עדיפות לשירותים המתקיימים בענן.
במתן שירותים ציבוריים, כלקוח גדול של מוצרי IT ואף כבעלים של מערכות נתונים,
למגזר הציבורי יש השפעה עצומה על השוק.
בתחומים רבים כמו חינוך, בריאות וביטחון –
הממשלה משתמשת בעמדתה כרכש שירותים מוביל להעלאת הסטנדרטים בבריטניה
ובמקרים מסוימים אף לקביעת סטנדרטים חדשים.
כמו כן, הממשלה מעניקה מסגרת השקעה למחקר ופיתוח בתחום.
הממשלה העמידה לצורך מטרת המשך פיתוח הענן פורום רשמי
בו יכולים העוסקים בתחום ללמוד יותר על התכניות העתידיות, להעיר הערות אודותה, להציע הצעות ועוד.

האיחוד האירופי

יוזמות באיחוד האירופי כוללות מאמצים שונים ומגוונים ליישום הענן במחלקות ה-IT השונות.
הבנק העולמי השלים פרויקט המקטלג יוזמות מחשוב ענן פעילות ברחבי העולם.
מדינות העושות מאמצים גדולים יותר לשילוב הענן במחלקות ה-IT בענפים השונים הן שבדיה, צרפת וספרד.

במקביל לשימוש בענן פרטי וציבורי, מדינות האיחוד האירופי מטמיעות את הענן בתחומים הבאים:

  • ניהול דיור ציבורי
  • שירותי תחבורה
  • פיתוח כלכלי
  • שירותי בריאות
  • שירותי חינוך
  • תקשורת טלפונית

יפן

ביפן, הממשלה הלאומית מטמיעה יוזמה מקיפה למחשוב הענן בשם
“ענן קאסומיגאסקי” על שם המדור בטוקיו בו ממוקמים מרבית משרדי הממשלה.
היוזמה מתבססת על פתיחת סביבת ענן פרטית שמארחת את כל המחשוב של ממשלת יפן כולה.

הירשמו אל המנוי של exsitu וקבלו עידכונים, תוכן ענייני ומדריכים