ExSitu

פרויקט נקסוס: המדינה יוצאת למרוץ הקוונטי-AI עם מכרז למחשב לאומי

המטה הלאומי לבינה מלאכותית ומשרד האוצר פרסמו ב-4 באוגוסט מכרז למחשב קוונטי לאומי, תשתית מו״פ ושדה ניסויים ל-AI פיזי. יש גם בדיקה של ריבונות במודלים.

1 דקות קריאה

a quantum computer with gold plates and intricate silver wiring against a black background
Unsplash · Planet Volumes

ב-4 באוגוסט 2026 פרסמו במשותף המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה והחשבת הכללית במשרד האוצר את פרויקט נקסוס — מכרז להקמת מחשב קוונטי לאומי, כשבועיים בלבד אחרי השקת מיזם דומה.

שלושה מסלולים במקביל

  • מכרז להקמת מחשב קוונטי ייעודי לצרכי המדינה, במסלול ארוך טווח מול חברות בינלאומיות.
  • תשתית מו״פ שתיתן לתעשייה ולאקדמיה גישה לכוח עיבוד קוונטי מתקדם, תוך שילוב של לפחות שלוש טכנולוגיות קוונטיות שונות להערכה ופיתוח יישומים.
  • שדה ניסויים לאומי ל'בינה מלאכותית פיזית' — מרכז גלובלי מוצע לסימולציות אותנטיות ברובוטיקה, ברפואה ובחקלאות.

ולמה גם ריבונות במודלים

במקביל בוחנת הממשלה ביסוס ריבונות ישראלית במודלי יסוד — כלומר יכולת מקומית מול תלות בכלים כמו ChatGPT ו-Gemini. זו שאלה אסטרטגית שחורגת מהתשתית הפיזית ונוגעת לשליטה על הטכנולוגיה עצמה.

הקשר להחלטת ממשלה 4255

פרויקט נקסוס הוא המשך ישיר של החלטת ממשלה 4255 מיוני 2026, שעסקה בהאצת הבינה המלאכותית בישראל. במקביל מתקדמת בכנסת הצעת חוק שמכירה בחוות שרתים ל-AI כתשתית לאומית: סף כניסה של 50 מגה-ואט, מסלול תכנוני מזורז דרך הוועדה הארצית לתשתיות, מגבלה של עד 10 פרויקטים בשנה ברמה הארצית, ותמריצים לפרויקטים באזורי פריפריה מחוץ למטרופולין תל אביב.

יחד, שני המהלכים מציירים תמונה של מדינה שמנסה להבטיח גם כוח חישוב וגם מקום פיזי להריץ אותו — לפני שהביקוש העולמי ל-AI יעקוף את היכולת המקומית לספק אותו.

מה זה אומר לארגון שלכם

  • אם אתם שוקלים היכן לארח עומסי AI כבדים בעתיד — עקבו אחרי פרסום המכרז בפועל ולוח הזמנים המדויק שלו. מחשב קוונטי לאומי ותשתית מו״פ עם גישה לכמה טכנולוגיות קוונטיות במקביל הן כרגע כיוון מדיניות ברור, לא יכולת זמינה שאפשר להזמין — וההבדל הזה קריטי לכל תכנון תשתיות.
  • החוק החדש להכרה בחוות שרתים כתשתית לאומית — עם סף כניסה של 50 מגה-ואט, מסלול תכנוני מזורז דרך הוועדה הארצית לתשתיות, ותמריצים מפורשים לפרויקטים באזורי פריפריה — עשוי בטווח הבינוני לפתוח ספקי אירוח מקומיים חדשים. שווה לעקוב אחרי ההתקדמות בכנסת לפני שמתחייבים לשנים קדימה מול ספק קיים.
  • הבדיקה שממשלת ישראל מקדמת סביב "ריבונות במודלים" — יכולת מקומית מול תלות בכלים כמו ChatGPT ו-Gemini — היא בדיוק השאלה שכל ארגון ישראלי צריך לשאול על עצמו כבר עכשיו, בלי קשר למה שהמדינה תחליט: כמה מהתהליכים הקריטיים שלכם תלויים בספק בודד בחו״ל, ומה קורה בפועל אם הגישה אליו משתבשת ליום או לשבוע.
  • אין עדיין נתוני תקציב מפורטים או לוח זמנים מחייב לפרויקט עצמו — זה שלב של הכוונת מדיניות ופרסום מכרזים ראשוני, לא יכולת שאפשר להזמין מחר בבוקר. התייחסו לזה ככיוון אסטרטגי שכדאי לעקוב אחריו לאורך הרבעונים הקרובים, לא כתשתית שכבר אפשר לבנות עליה תוכנית עבודה קונקרטית.
  • ארגונים בתחומי הרובוטיקה, הרפואה והחקלאות כדאי שיבחנו במיוחד את שדה הניסויים הלאומי המתוכנן ל"בינה מלאכותית פיזית" — זו הזדמנות פוטנציאלית לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח מול גופי ממשלה ואקדמיה, בקנה מידה שלא היה קיים בישראל קודם לכן.

מקורות